רש"י על כתובות י״א א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות י״א ע״א:ג׳ רש"י על כתובות י״א ע״א:ו׳ »

1 צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נדרים פתח ↗

וכן הנודר כו' לבני כור כו'. עי' בר"ן כאן דף כ"ד ע"א מה דמחלק בין בנים גדולים לבנים קטנים ע"ש וע' בתוספתא כתובות פ"י גבי הנושא את האשה ע"מ שיזון את בתה ומחלה לו האשה דלא מהני ע"ש אף דהחיוב בא על ידה וע' בהך דכתובות דף י"א ע"א בהך דניחא ליה ע"ש ומדברי רש"י שם נראה לכאורה דיש לחלק בין אב לאם אך באמת אין הפי' כן רק דר"ל כיון שגם האב נתגיר אז ניחא לו וזהו ר"ל במאי דעביד אבוה וע"ש דף מ"ד ע"א שם נקט גם עם האם ומהני הגירות וע"ש בתוס' ועיין בהך דקדושין דף מ"ה ע"ב שמא נתרצה הבן כו' וכ"מ בזה וכאן נקט חכם וע' בירושלמי כאן דהטעם היכא משום פתיחת נדר ודחי שם דהא נקט אין צריך היתר חכם. אך לפמש"כ לעיל בהל' שבועות פ"ו י"ל דר"ל דאין צריך חכם אבל די בג' הדיוטות ע"ש:

2 כתובות פתח ↗

מַהוּ דְּתֵימָא: גּוֹי בְּהֶפְקֵירָא נִיחָא לֵיהּ, דְּהָא קַיְימָא לַן דְּעֶבֶד וַדַּאי בְּהֶפְקֵירָא נִיחָא לֵיהּ,

1 מהו דתימא עובד כוכבים בהפקירא ניחא ליה - וחוב הוא לו ואין אדם נעשה שליח לאדם לחובתו שלא בפניו כלומר שלא מדעתו וקטן לאו בר דיעה הוא:

2 דהא גבי עבד קי"ל - בפ"ק דגיטין דף יג. דודאי בהפקירא ניחא ליה נוח לו להיות עבד ויהא מותר בהפקר זימת השפחות מהיות בן חורין להיות מותר בבת ישראל דלא זילא ליה ולא שכיחא ליה להפקירא:

« רש"י על כתובות י״א ע״א:ג׳ רש"י על כתובות י״א ע״א:ו׳ »